פסק-דין בתיק ת"א 2678-08

תביעה להשבה עקב ביטול הסכם שבעל-פה.

לטענת התובע, שילם לנתבע סך של 50,000$, בתמורה לכך שהנתבע יחתום על יפוי כוח לנציג התובע לייצג את הנתבע בדירקטוריון ובאסיפת בעלי המניות, ויחתום על מסמך המודיע על התפטרותו מהדירקטוריון, בחברה שהשניים בעלי המניות בה בחלקים שווים (עם שותף נוסף). משבוטלו יפויי הכוח והנתבע חזר לשמש כדירקטור בחברה, מבקש התובע השבת הסכום הנ"ל. 

כללי - רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.              התובע והנתבע הם בעלי מניות בחברת ברונסון ברנובסקי ובניו (1994) ( החברה) החל משנת 1994. לתובע ולנתבע 40% ממניות החברה, כל אחד, ויתרת 20% המניות מוחזקת בידי שותף שלישי, דון רומן ( דון). הנתבע ודון שימשו כדירקטורים בחברה.

2.              בשנת 1998 הגישו התובע וחברה זרה הקשורה עימו, Intermetal Group Ltd, בקשה לפירוק החברה, בטענה לניהול לא תקין של החברה על ידי הנתבע ודון ( פש"ר 132/98 או תביעת הפירוק).

3.              אין מחלוקת שביום 12/10/00 חתם הנתבע על שלושה מסמכים ( המסמכים), כדלקמן:
יפוי כוח המייפה את כוחו של סמואל שטקר להצביע בשמו של הנתבע בישיבות דירקטוריון החברה, יפוי כוח המייפה את כוחו של סמואל שטקר להצביע בשמו באסיפות בעלי מניות החברה וכן, מכתב התפטרות מדירקטוריון החברה.

4.              לטענת התובע, ייפויי הכח עליהם חתם הנתבע הם בלתי-חוזרים (הגם שהדבר אינו מצוין בהם). הצדדים הגיעו להסכמה שבע"פ, שהנתבע יחתום על המסמכים הנ"ל בתמורה לסך של 50,000$. אלה שולמו לו בהעברה בנקאית ביום 12/10/00 לחשבון של נשואה זנקס בבנק לאומי, לפי בקשתו של הנתבע ולפי פרטים שמסר הנתבע לתובע לצורך ביצוע ההעברה הבנקאית.

5.              ביום 7/12/00 נמחקה הבקשה לפירוק החברה (ראו פרוטוקול הדיון וההחלטה למחיקת תביעת הפירוק, נספח ג' לכתב התביעה).

6.              מספר שנים התנהלה החברה בהתאם ליפויי הכוח הנ"ל שהנתבע נתן למר שטקר, כשהנתבע ממשיך להחזיק ב- 40% ממניות החברה. בחודש אוגוסט 2005, ביקש הנתבע להעביר את מניותיו בחברה למר רפי טל (ראו הסכם הרכישה מיום 17/8/2005, ת/1). במהלך חודש נובמבר 2005, נתן הנתבע יפוי כוח לעו"ד דוד רום להצביע עבורו ובשמו באסיפת בעלי מניות החברה (לטענת הנתבע בתצהירו בה"פ 565/06, כיוון שהעברת המניות דרשה אישור הדירקטוריון שלא התקבל, לא הושלמה העסקה ולכן חתם על יפוי הכוח לעו"ד רום).

7.              כאן המקום לציין, כי החברה היא הבעלים של נכס אחד בלבד, 50% מהון מניות חברת לב קנדה בע"מ. חברת לב קנדה הינה חברה פרטית שבבעלותה מגרשים בעיר אילת. בעלי המניות בחברת לב קנדה הם החברה (50%), רפי טל (25%) וחברה נוספת בשם נכסי יחזקאל חי (1988) בע"מ (25%). העברת מניות הנתבע בחברה לידי רפי טל משמעה, אפוא, שינוי מהותי ביכולת השליטה של החברה בחברת לב קנדה.

8.              ביום 4/5/06 הגישו התובע, החברה והדירקטורים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, תובענה כנגד שבעה נתבעים, לרבות הנתבע כאן, למתן פסק דין המצהיר, בין היתר, על בטלות העברת מניות הנתבע לידי רפי טל ובטלות יפוי הכוח שנתן הנתבע לעו"ד דוד רום להצביע עבורו באסיפת בעלי המניות של החברה ( ה"פ 565/06 או המרצת הפתיחה. המרצת הפתיחה ותגובות המשיבים לה הוגשו לתיק בית המשפט, לפי החלטתי מיום 20/2/11. ראו הודעות התובע מיום 2/3/11 ומיום 7/4/11).  
במסגרת הליך זה, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין מיום 18/6/06,  שלפיו ייפויי הכוח שנתן הנתבע לסמואל שטקר בטלים והנתבע חזר להיות בעל מניות ודירקטור בחברה ( הסכם הפשרה, נספח ו לתצהיר התובע).

9.              לטענת התובע, כיוון שבהסכם הפשרה ביטל הנתבע את ייפוי הכוח שנתן לסמואל שטקר, הוא זכאי להשבת הסך של 50,000$ ששילם לנתבע בתמורה לחתימתו על המסמכים. זאת, מכוח סעיף 21 לחוק החוזים או מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט.  
מכאן התביעה.

10.          לטענת התובע, לאור החשיבות הרבה של הסדר הפשרה שהושג בה"פ 565/06 ועל מנת למנוע את סיכולו, הוא לא שם דגש על השבת הסך של 50,000$ ששילם לנתבע בתמורה לחתימתו על המסמכים, במסגרת אותה פשרה. יחד עם זאת, הסכם הפשרה לא שלל מהתובע את האפשרות לקבל חזרה את התמורה ששילם. ברישא להסכם הפשרה אף נכתב מפורשות, שאין בהסכם הפשרה משום ויתור על טענות כלשהן של הצדדים.

11.          הנתבע מכחיש שקיבל סך של 50,000$ כנגד החתימה על המסמכים, ובכלל. לטענתו של הנתבע, הוא חתם על המסמכים על רקע בעיות אישיות שמנעו ממנו לעסוק בענייני החברה, וללא שקיבל כל תמורה בשל כך. ולראיה: בהסכם הפשרה אין כל אזכור לאותם 50,000$, והתובע לא סיפק לכך הסבר מניח את הדעת. יתר על כן, הסכם הפשרה, שלפיו שב הנתבע לכהן בדירקטוריון החברה וכל ייפויי הכוח שנתן בטלים, נעשה על דעת התובע ובהסכמתו. לפיכך, אין בהסכם הפשרה משום הפרה של הסכם כלשהו בינו לבין התובע והסכם הפשרה אף מהווה מעשה בית דין בין הצדדים לעניין תביעת ההשבה ומונע מהתובע להגיש תביעה זו.

הראיות

12.          התובע הגיש תצהיר מטעמו וכן, תצהיריהם של מר סמואל שטקר, מיופה הכח הנ"ל, עו"ד אריק יעקב, ששימש כדירקטור מטעם התובע בחברה, ומר בוריס שפירא, עוזרו האישי של התובע.